פסק-דין בתיק ת"א 15040-07

נתוני רקע

1.         התובעים הם הבעלים והמנהלים של מוסך לתיקון אופנועים ומכירה של אופנועים חדשים ומשומשים הנמצא ברח' מאיר 31/33 בחיפה וכן ברח' אלנבי 44 בחיפה (להלן - "המוסך"). אביו המנוח של התובע 1, המנוח ישראל זוננברג ז"ל, היה מקימו של המוסך ושכר את המבנה בו שוכן המוסך מעמידר בדמי מפתח. החל משנת 86' לערך הצטרף התובע 1 (להלן, גם "דב"), לעבודה במוסך ומאז הוא מנהלו.

2.         הנתבעים, אב ובנו, מחזיקים בשכירות מוגנת בדירת מגורים הנמצאת בצמידות למוסך, אף הם כדיירים מוגנים של עמידר.

3.         התובעים הגישו תובענה כספית נגד הנתבעים על סך 86,914 ש"ח. כעולה מכתב התביעה פנו הנתבעים לדב וביקשו ממנו לרכז את חלקי האופנועים המשומשים הנמצאים בחצר המוסך ולהרחיקם מקיר דירתם הגובלת של הנתבעים, לנוכח בקשתם של הנתבעים לבצע עבודות איטום בקיר המבנה. דב הסכים לכך ואף הסכים לשאת במחצית מעלות מכולת פינוי, שכן ביקש לנצל הזדמנות זו לעשיית מיון בחצר המוסך והשלכת חלקים אשר אין לו צורך בהם.

4.         ביום 11.7.07, בשעות הבוקר, נפטר אביו המנוח של דב. עובד נוסף נשאר במוסך לשם סיום עבודות על פי התחייבויות ללקוחות המוסך. בשעה 13:00 סגר העובד את המוסך ולא הבחין בכל אירוע חריג.

            למחרת היום, 12.7.07, הגיע העובד למוסך לשם סיום העבודות. אכן המוסך עצמו היה סגור ודלתותיו הקדמיות מוגפות. להפתעתו הוא גילה כי כל החצר רוקנה לחלוטין וכל חלקי החילוף אשר היו במקום נעלמו. ואולם מבנה השירותים אשר נמצא בחצר ושירת את המוסך, עדיין עמד במקומו.

5.         ביום 15.7.07, שהיה יום א' בשבוע, הגיע העובד לשם איסוף חפציו האישיים. הוא הבחין כי בימים שחלפו הנתבעים הרסו את מבנה השירותים אשר היה בחצר האחורית ובמקומו בנו מבנה אחר בחזית המוסך. ולא זו בלבד אלא שהנתבעים ריתכו את דלתות בית העסק כך שהתובעים לא יכולים לצאת מן המוסך לחצר.

6.         לנוכח זאת הונחה בפניי תובענתם הכספית. התובעים דורשים פירוק ובניית חדר השירותים מחדש בסכום של 12,185 ש"ח. לעניין עיקר מניינה של התביעה הם נסמכו על חוות דעתו של השמאי דן וולף (להלן - "וולף"). על יסוד נתונים שנמסרו לו, ובעיקר על יסוד עיון בתצלומים שהונחו בפניו, הוא קבע את הנזקים בגין 14 אופנועים במצבם הניזוק ו/או באחסנה בסכום של 27,650 ש"ח. הוא קבע את הנזקים בגין מניין חלקי חילוף שהיו בתפזורת בסכום של 25,200 ש"ח. על אלו נדרש סכום של 20,000 ש"ח בגין עוגמת נפש, לנוכח ההתנהלות הנטענת האמורה.

7.         בתכוף להגשת התביעה הונחה בפניי בקשה לסעד זמני לעניין עבודות השיפוץ שביצעו הנתבעים. בקשה זו הוסדרה ואינה משמשת כפלוגתא עוד.

8.         הנתבעים התגוננו בפני התביעה. הנתבעים מציינים כי המוסך, היושב בליבה של שכונת מגורים, מהווה גורם מתמיד של מפגע סביבתי ואקולוגי. הדבר גרם לשורה של תלונות וסכסוכים בין בעלי הדין. אכן ביום 10.7.07 פנה בנו של הנתבע 2 (להלן, גם "פאיז") לדב וביקש ממנו לפנות את הפסולת של המוסך הנמצאת בחצר. עלות הפינוי נאמדה בסכום של 650 ש"ח. דב נענה לכך ושילם סך 325 ש"ח מחצית חלקו. ביום 11.7.07 המוסך היה פתוח עד שעות הצהריים. באותו יום בוצע פינוי הפסולת והריסת חדר השירותים. בניגוד לנטען בשטח היו מספר קטנועים ישנים ואלו הוחזרו לאחר פינוי הפסולת והגרוטאות. אלו הושארו במכולה במשך כשבוע לאחר הפינוי, באופן שככל שאכן היו בהם פריטים בעלי ערך איש לא מנע מדב לחזור ולקחתם. הוכחשה הטענה אודות ריתוך הדלתות. נשמעו טענות אודות מסכת של איומים המיוחסת לדב.

9.         בהמשך הדרך נסמכו הנתבעים על חוות דעתו הנוגדת של השמאי ס.חמזה (להלן - "חמזה"). חמזה ציין כי לאור הצילומים שעמדו בפני וולף לא ניתן היה, כל עיקר, לזהות מצילומים אלו כל פריטים, וממילא לא ניתן היה לאמוד אותם.

10.        הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות. אלו הוגשו, בין השאר, על ידי דב ופאיז והם נחקרו על תצהיריהם. לתצהירי עדות ב"כ התובעים צורפו תצהירים נוספים של עובד המוסך, מר איגור קוגן (להלן - "איגור"), לקוחות המוסך דורון קליין (להלן - "דורון") וסלע יוסף (להלן - "יוסף"), וכן של אהרון דגן, בעלים של בית מלאכה גובל (להלן - "דגן"). מטעם ב"כ הנתבעים הוגש אף תצהירו של מר יני חדאד, בנו של פאיז. ב"כ הצדדים הסכימו, תוך שמירת זכויות וטענות, כי עדים חיצוניים אלו לא ייחקרו על תצהיריהם.

11.        ככל שעסקינן במחלוקת השמאית בין וולף לבין חמזה הסכימו ב"כ הצדדים, תוך שמירת זכויות וטענות, למינויו של השמאי יצחק מרזוק (להלן - "מרזוק"), כמומחה מטעם בית המשפט. מרזוק הגיש חוות דעתו (במ/1) ונחקר עליה. על פי חוות דעתו הוא אמד את שווי האופנועים בסכום של 17,950 ש"ח ופירוט החלקים בתפזורת בסכום של 18,350 ש"ח. סך כל הנזק, איפוא, עלה לסך של 36,300 ש"ח.

12.        אכריע, תחילה, בשאלת החבות.

שאלת החבות - דיון והכרעה

13.        בחנתי בקפידה מכלול הראיות והטענות שבפניי ומצאתי שכפות המאזניים נוטות, בשאלת החבות, לזכות התובעים.

14.        ראש לכל, פאיז בעדותו, אף בכתב ההגנה, ראה להרחיב את הדיבור אודות המפגעים הרבים של המוסך. עדותו זו רק חיזקה את הרושם שאכן פאיז ניצל את ההזדמנות, באופן ציני, כאשר אביו המנוח של דב נפטר, על מנת לסלק מן החצר, באופן גורף וסוחף, את כל אשר חזו עיניו, למעט מספר אופנועים או קטנועים שהושארו במקום. באותה הזדמנות הוא אף הרס את חדר השירותים תוך שהוא בונה אותו במקום אחר.

15.        שנית, גרסתו של דב נתמכת, כאמור, בשורה נרחבת של עדים חיצוניים, והרי הם איגור, דורון, יוסף ודגן. עיון בתצהיריהם מלמד על תמיכה מוחלטת בכל רכיבי גרסתו העובדתית של דב.

            אכן גם פאיז יכול היה להביא שורה של עדים חיצוניים שיתמכו בגרסתו. אם אכן הפינוי היה והושלם ביום הראשון, וחרף פטירתו של אביו של דב הדבר אף נעשה לנגד עיניו של דב, פשיטא פאיז יכול היה להביא את הפועלים שהוא שכר לשם עבודות השיפוץ ופינוי הפסולת, על מנת להזים את גרסתו של דב.